לא מעט אנשים סובלים מנכות ומגבלה גופנית מכל סיבה שהיא, תאונה, מחלה, חבלה. לרבים מהם מגיע פיצוי.
איך יוכיחו מה קרה להם?
מי יסביר לבית המשפט או לבית הדין או לחברת הביטוח את המחלה/ הפציעה/ ההפרעה ויתרגם אותה למונחים של אחוזי נכות?
איך יסביר האדם שנפגע את הגורם שהביא לאותו ליקוי בצורה הנכונה?
אין ישכנע את כבוד בית המשפט כי דווקא סיבה א' היא החשובה, ולא סיבה ג'?
לצרכים אלה ועוד, אדם זקוק לחוות דעת רפואית שתענה על כל הדרוש.
חוות דעת כזאת הינה מסמך בעל משמעות משפטית וניתנת להצגה בכל בית דין ובית משפט בארץ.
דוגמא: אדם העובד ברעש עלול להפגע בשמיעתו. ראשית יהיה עליו להוכיח שאכן ניגרם נזק. אח"כ עליו להוכיח שהנזק הינו עקב רעש ולבסוף יהיה עליו להוכיח שההפרעה בשמיעה אינה עקב גילו, למשל.
זו תכליתה של חוות דעת רפואית.
מי יכול להזמין חוות דעת רפואית?
א. ראשית, בית המשפט. השופט יקבע מומחה שאמין עליו ויטיל עליו את הכנת חווה"ד. מומחה כזה הוא ניטראלי
ומשמש כ"ידו הארוכה של השופט".
ב. במצבים אחרים, אחד הצדדים: התובע או הנתבע יכולים לפנות למומחה בכדי שיכין עבורם חוו"ד. זו תהייה חוו"ד
"מטעם צד". על אף ה"צדדיות" שבמקרה כזה, חווה"ד חייבת להיות אמינה, נכונה, ואמיתית.
ג. לעיתים מתקשרים הצדדים זה עם זה ומחליטים על מומחה המוסכם על שניהם. גם כאן חוות דעת זו נחשבת
כניטראלית.
ד. האדם הנפגע בעצמו. בעת שיקבל את חווה"ד יפנה לערכאות שונות בכדי לשטוח את טענתו ויעזר בחווה"ד כמסמך
רפואי- משפטי תקף.
בהכנת חוות דעת לא מסתיימת עבודתו של המומחה הרפואי. לא פעם אחד הצדדים ישלח בכתב "שאלות הבהרה" לחידוד דברים שנראים בעיניו לא ברורים. המומחה הרפואי אמור לענות על כל השאלות ולהבהיר את הדרוש.
לעיתים, יתכן ואחד הצדדים יבקש לחקור את המומחה הרפואי בבית המשפט מול שופט. יגיע המומחה ויחקר על חוות דעתו. יהיה עליו לענות בע"פ על מה שהביא אותו למסקנות מסויימות ולעיתים אף להראות תימוכין מהספרות.
